עם התפתחות התעשייה העולמית והגלובליזציה העסקית המתגבשת, נפתח חלון הזדמנויות אדיר לאנשי עסקים ישראליים, המחפשים להרחיב את פעילותם מחוץ לישראל. בכדי לנצל חלון זה ועל מנת להשתלב ולהיות חלק מכלכלת העולם, הצעד הראשון הוא, הקמת חברה בחו"ל. רישום / הקמת חברה בחו"ל אמור בעצם לענות על צרכים עסקיים שונים ומגוונים ולהתגבר על מכשולים, כאשר המטרה היא, ליצור הזדמנויות עסקיות חדשות אשר לא יכלו להיווצר אלמלא הליך זה.
במדינות שונות, ישנן מספר סוגי ישויות משפטיות, אשר כל סוג עונה על צורך שונה. כמובן שלמן ההתחלה בחירת הישות מצריכה בדיקה מעמיקה מכמה בחינות, כמו: בחינה שיווקית, כלכלית, מיסויית ועוד. הפעילות של חברות הרשומות במדינות אלו נתפסת כשיטה חוקית ונפוצה בדרך לייעול ניהול העסק. על כן, מדינות רבות מספקות תשתית חוקתית לפעילות חברות וזאת אף ללא מס, או עם מס מופחת בצורה משמעותית. איש עסקים ישראלי, המעוניין להיות הבעלים של נכס מקרקעין הנמצא באחת ממדינות אירופה, ייאלץ לוותר על הרעיון, בשל העובדה שמהלך זה הינו בלתי אפשרי. זאת אומרת, כיום, במספר מדינות במזרח אירופה, קיימת דרישה חוקתית שעל פיה, אחזקה של נכסים יכולה להיעשות רק על ידי תושבי האיחוד. בכדי להפוך את המהלך לאפשרי, יהא על איש העסקים הישראלי לעמוד בדרישות החוקתיות של מדינת היעד. על כן, הפיתרון הוא, הקמת חברה הרשומה באיחוד האירופי, בבעלות ישראלים וחברה זו תסחר בנכס.בביצוע מהלך זה אנו בעצם פותרים את אחת הבעיות העיקריות, שישראלי לא יכול לבצע עסקאות מקרקעין במספר רב של מדינות.
ישנן מטרות רבות ומגוונות נוספות שניתן להשיג באמצעות הקמת חברה זרה, כמו:
הקלות משמעותיות במס. כלומר, כיום ישנם מרכזים עולמיים אשר חברות הרשומות בהם, זוכות להקלות מיסוי מיוחדות ואף לקבלת פטור מלא מתשלומי מס.
התקשרות עם מדינות שלישראל אין יחסי מסחר ביניהן.
ניצול נכון של הסכמי סחר בינלאומי. הליך אשר יאפשר להתגבר על הגבלות בינלאומיות מסוימות, כמו מכסות יבוא.
בכדי להקים מפעל עתיר ידע, כמו: אלקטרוניקה, פרמבצטיקה, מזון וכו' במדינה מסוימת, על המפעל לעמוד בתקנים הנדרשים המקומיים. על כן, יש לרשום את הנציגות באותה המדינה שבה המפעל עתיד להיבנות. מהלך זה לא ימנע את ביצוע כל העבודה מישראל (מבחינת הון אנושי, תפעול וכו).
ליווי פיננסי. בכדי לבצע עסקה בחו"ל ישנו צורך לרוב בליווי פיננסי (מימון). בכדי לממש זאת, יש להיענות לדרישת המוסדות הפיננסיים המקומיים, כי על החברה להיות רשומה במדינת המוסד הפיננסי המבצע את המימון.
מטרה נוספת וחשובה, הוא נושא החיסכון והפשטות בתפעול יום יומי. דוגמא מובהקת לכך ניתן לראות בחברות העוסקות בתחום המסחר האלקטרוני, אשר כל תפעול החברה בעצם מתבצע בעזרת המחשב מכל מקום בעולם. הפועל היוצא מכך הוא: חיסכון אדיר בעלויות כוח אדם, בתפעול, בעלויות לספקי משנה כמו רו"ח, עו"ד וכ'. נוטים לחלק את המדינות שבהן ניתן לרשום חברות זרות לשלושה סוגים וזאת בהתאם למטרות שאנו רוצים להשיג:הסוג הראשון, הוא בדרך כלל מקלטי המס, כגון: איי הבתולה (BVI), דומיניקה, בליז, בהאמאס, איי סיישל וכו'. במדינות אלו, הכלכלה המקומית חלשה באופן יחסי, אולם המשטר הפוליטי בהן יציב. המאפיין העיקרי של חברות במדינות אלו, הוא קלות התפעול של חברות. במדינות אלו ישנו פטור מלא ממס על כל סוגי ההכנסות. כמו כן, ברוב מקלטי המס ישנה דיסקרטיות מלאה לזהות המנהלים ולבעלי המניות בחברה ומידע זה אינו נשמר ברשם החברות, אלא בתיעוד של משרד עורך הדין המקומי המשמש כנציג של החברה.בנוסף, במדינות אלו התשלום היחיד למדינה הוא תשלום אגרת רשם, אין חובת ניהול ספרים והגשת דוחות. בחלק ממדינות אלו, רשם החברות אינו ממוחשב ואינו פתוח לציבור. יש לציין, שרמת הסודיות בניהול של חברות אלו הינה גבוהה ביותר.
סוג שני של מדינות, מתייחס למדינות בעלות שיעור מס מופחת, כגון: קפריסין, אירלנד, סינגפור, הונגריה, מאלטה, הונג-קונג ועוד. לחברות במדינות אלו קל יותר לסחור ולתת שירותים ממדינה למדינה. כמו כן, במקומות אלה נדרשות החברות לנהל ספרים, לערוך ביקורת או להגיש מאזנים מבוקרים לרשם החברות המקומי. לפיכך, בקרת הממסד קשוחה יותר ורשם החברות דורש רישום של בעלי המניות ומנהליה. תדמיתן של חברות מסוג זה נחשב "גבוה" יותר, ולמדינות הללו יש מספר גדול של הסכמים למניעת כפל מס בינלאומי.
הסוג השלישי, מתייחס למדינות בעלות שיעור מס רגיל, כמו: ליכטנשטיין, אוסטריה, לוקסמבורג, ארה"ב, קנדה, אנגליה, גרמניה, שוויץ, דנמרק וישראל. המאפיין העיקרי של חברות במדינות אלו, הוא פעילות אחזקות, זאת בשל המשטרים החזקים והיציבים בכלכלת העולם. כמו כן, במדינות אלו רשם החברות הינו ציבורי ובדרך כלל קיים גילוי פומבי של בעלי המניות והמנהלים. כאמור, לכל מדינה יש חוקים, תקנות ודרישות שונות והתייחסות שונה לנושא. על כן, בחירת מדינת היעד לרישום חברה הינה החלטה שאין להקל בה ראש וצריכה להיעשות על פי בחינה מדוקדקת של מספר קריטריונים חשובים, אשר יעזרו לנו בבחירת המדינה הנכונה לצרכינו. כאמור, יש לקחת בחשבון את הנקודות הבאות:
-->מהו שיעור המס במדינת היעד?
-->האם מדינת היעד חתומה על אמנות למניעת כפל מס עם מדינות נוספות?
-->האם במדינת היעד ישנן הקלות ו/או פטורים לגבי סוגי הכנסות מסוימים?
-->האם במדינת היעד ישנה דרישה להירשם לצרכי מע"מ?
-->האם במדינת היעד ישנה התייחסות לחשיפת מוטבי החברה?
-->האם במדינת היעד קיימת תשתית של ספקי שירות לתפעול החברה מרחוק?
לאחר שהצורך העסקי של החברה זוהה ונבחנו השלכות המס, ובהתאם נבחר סוג החברה שאותה יש לרשום, ובחרנו את מדינת היעד, כל שנותר הוא, לבצע את הליך הרישום. בכל המדינות, חברות מחויבות לספק בעת הקמתן את הפרטים החשובים והבסיסיים, כמו: שם החברה, שמות הבעלים (למעט מדינות המאפשרות מניות למוכ"ז(Bearer Shares), את הכתובת המקומית של החברה ואת פרטי המנהל/ים המקומי/ים שבאחריותו/תם לדאוג לתשלום האגרות, לתשלום המס ולהגשת הדוחות. בחלק מהמדינות האלו קיימת דרישה מהרשויות המקומיות להוצאת רישיון מיוחד, זאת עבור פעילות ספציפית, כגון: ניהול השקעות, בנקאות, עסקי ביטוח, קרנות הון סיכון ועוד. במידה ואותה חברה אינה עומדת בדרישות ו/או בתנאים המתבקשים, היא עלולה להיקנס ואף להימחק מהרשם. למקום מושבה של החברה הזרה חשיבות רבה ומכרעת. בכדי לקבוע לפי איזה חוק חברה נשפטת ולפי איזו שיטה היא ממוסית, אנו צריכים להגדיר לפני כן, את מקום מושבה של החברה.
בישראל, גובים השלטונות מיסים מכלל הכנסות התושבים, פרטיים ותאגידים, וזאת בהתבסס על מקום מושבם (השיטה הפרסונאלית). לפיכך, מה הופך חברה לתושבת מקום זה או אחר? כיום, ברוב המדינות משתמשים בחוק החברות האנגלי, שהגדיר את סוגיית התושבות עוד במאה ה-19. על פי החלטת ביהמ"ש האנגלי, מקום מושבה של חברה הינו המקום בו נמצא המשרד הרשום שלה, ובו מתגוררים מנהליה באופן קבוע. כאמור, בהליך רישום חברות זרות בחו"ל יש להכיר את דרישות החוק השונות בין מדינה למדינה ולהבין את ההבדלים ביניהן, לדוגמא: יותר ממחצית מהמדינות המשמשות מקלטי מס או מרכזים פיננסיים הן חלקים של בית המלוכה הבריטי לשעבר, או בהווה. צורת ההתאגדות הנפוצה ביותר היא חברה פרטית בע"מ. מדובר בתאגיד משפטי המוכר לנו כישראלים. זוהי השיטה הבטוחה והשכיחה ביותר. סוגים נוספים של גופים משפטיים קיימים, הינם: חברת נאמנות, חברת ביטוח, LLC, LLP, שותפויות ועוד.
